חינוך מיני לילדים- מה עולה בך למשמע המושג הזה? על מה צריך לדבר ומתי עושים את השיחה
הזאת? האם נושא המיניות היה מדובר בגלוי או בסמוי או שהיה מושתק לגמרי? היית רוצה שיהיה
משהו אחר בבית בו גדלת? האם יש לך את הכלים לנהל שיחה כזו? באיזה גיל עושים אותה? מה יש
בשיחה הזו?

אז בואו נמצא רגע את האיזון שבן החששות והפחד ואולי גם בושה לבין הצורך להכניס את השיח
לבית שלנו.

תחילה, אני מציעה לחשוב על החינוך המיני שהיה בבית שבו גדלת. מה אפשר לקחת מהתכנים
שקיבלת ושעשו לך טוב ולהעביר הלאה ומה רצוי שיהיה אחרת בבית שלך.

שנית, אין זמן יותר טוב מהיום, עכשיו.

שלישית, שיח על מיניות הוא לא רק איך נערות מקבלות ווסת ונכנסות להריון ואיך בנים ישמרו מפני
הריון ומחלות. חינוך מיני הוא משהו שקיים בתקשורת שלך ושל ילדיך מיום היוולדם.

לא מדובר בשיחה ולא מצופה ממך כהורה לעשות משהו דרמטי כזה: "ילדי הקט בוא נדבר על מין
ומיניות ". השיח על מיניות נמצא כחלק מהחיים שלנו בין אם נרצה ובין אם לא.

חשוב להבין שזה
פשוט חלק מהחיים. בין אם בשיח על הבדלים בין בנות לבנים, שיח על איברי המין ושימוש בשמות גנרים.

חשוב מאוד לזכור! מיניות ילדית אינה דומה למיניות בוגרת. היא ממוקדת בשיח של קירבה וחיבור
לגוף, אינטימיות, סקרנות בסיסית להבדלים בין גופים שונים ובין איברי מין שונים, חיבור למגדר
וסקרנות לגבי הגעת חיים לעולם. חשוב לזכור ולדבר עם ילדינו על הדדיות בקשר ותקשורת,
לאפשר להם להביע הסכמה למגע וקשר, לכבד את הרצונות שלהןם על גופןם. התוכן הזה מצוי
בדברים הקטנים ובחיי היומיום.

לדוגמא: חישבו על הסצינה הבאה: ההורה במטבח, עושה כלים. הילד.ה בדרך מהסלון למטבח
בהליכה שקטה ובהחלטה לתת חיבוק להורה. ההורה ללא מודעות לחיבוק שמתקרב, העיסוק הוא
בכלים ובמחשבות.

ופתאום הפתעה, חיבוק מאחורה. הרי ברור שחיבוק מילדינו הוא דבר משמח וחשוב. אבל האם
חיבוק כזה מפתיע באמת רצוי או שהיה עדיף לקבל התרעה על החיבוק ולקבל אותו במוכנות. לדעתי
אין ספק שהיה עדיף עבורך לדעת שהחיבוק מתקרב, אולי אפילו להסתובב ולקבל אותו פנים אל
פנים, לא בזמן שהידים בכלים והראש במחשבות… חשוב שתתרחב ההבנה לגבי העוצמה שיש
בתקשורת על בסיס הסכמה והדדיות.

אפשר ממש לקחת כמעט כל סיטואציה של קשר ולהשתמש בה.

כשעולה הצורך לענות על השאלות של הריון ולידה, יחסי מין, אוננות: חשוב להתמקד בצורך שעולה
מהילד.ה ולא לחשוב בעצמך על אותם תכנים. כלומר, על תחשבו על ההריון והלידה שלך, על הסקס
שלך, על האוננות שלך. חישבו תמיד על אנשים זרים " יש גבר ויש אישה" והם יעשו את כל אלו,
נתקו את מענה השאלה מעיסוק בעצמך, התמקדו במענה קונקרטי על השאלות. חשוב לעשות
לילדים סדר במידע.

ואולי הכי חשוב )הסיבה שבגינה צריך לשים את הנושא בפרונט(: ילידנו מחפשים ידע ומידע, העולם
הדיגיטלי מאפשר למידע להיות נגיש וקשה להישמר מתכנים ישירים , לכן חשוב שהמידע יגיע
מההורים, מאיתנו. מחקרים שונים מצביעים על כך שבעולם המערבי ילדים נחשפים לפורנוגרפיה
בגיל 8 בממוצע. אני מתקשה להאמין שלמי שקורה את הפוסט קל עם הידיעה הזו.

ברגע שאת ואתה תציעו לילדכם ידע ומידע, תהיה נגישות מצידך לענות על שאלות בשימחה
ובבטחון- כך תגבירו את הסיכוי שילדיכם ימנעו מחשיפהמוגזמת וישתפו אותך בתכנים שנחשפו
אליהם.

ומילות הרגעה לסיכום, למרות שלא התמחית בזה יש בך את הידע והיכולת לנהל את השיח עם
ילדיך.

ההיכרות והקשר שיש בינכם תהווה את הבסיס לכל השיח הזה, חשוב שההורה יהיה מי שיתווך את
המידע, תנו ילידכם ביטחון שאפשר לפנות אליך.

לכל שאלה אפשר להגיד "אני לא יודע.ת אני אחשוב על זה" או להגיד "זו באמת שאלה מאוד
מסקרנת, בואו נחפש ביחד תשובה" או להגיד "אני לא בטוח.ה איך לענות, תני לי לשאול חבר.ה?"

ביסוס של התקשרות על עניינים אלו בגיל צעיר תאפשר שיח פתוח שבזכותו בגיל 16 ילדיך יפנו
אליך בענייני התבגרות מינית.

וברור שאני כאן לכל שאלה ותהיה.