*פוסט זה נכתב בתקופת האביב ותקף גם לשאר עונות השנה

ההקשר: הוא תקופת הסגר בקורונה. תקופה שבה אנחנו רוב הזמן בבית, לא יוצאים למשפחה
וחברים, לא מארחים חברים ומשפחה. אפילו שכנים לא דופקים בדלת.

בד"כ סביב פסח מתחיל להיות חם ואביבי והילדים והילדות שלנו פשוט יעדיפו לעבור לערום חלקי או
ערום מלא. אחרי תקופת חורף של כמה חודשים עם המון שכבות, יש הזדמנות לגלות את הערום
מחדש. יחד איתו צפה חווית חושית עוצמתית – מגע של הגוף עם מרקמים שונים- ספה, שטיח,
שולחן, כיסא מרופד, כיסא פלסטיק, שמיכה, שירותים ועוד ועוד. במקביל יש לגוף הזדמנות לחוות,
שוב, את הפערים שבין חום לקור. ריצפה קרה, ספה נעימה, ריצפה חמה בחצר.

המשמעות של החוויה הזו גבוה וחיונית עבור ילדים בגילאים של שנה וחצי עד .7 בגילאים הבוגרים
יותר החוויה כבר מוטמעת מבחינה קוג' ורגשית. ועדיין, גם אנחנו, נהנה מעונות המעבר כחלק
מהחוויה החושית והרגשית שמזדמנת לנו.

ישנן משפחות שערום בשבילן הוא דבר שבשיגרה.

ישנן משפחות שדוגלות בצניעות גם ברחבי הבית וההורים יעדיפו לבוש חלקי או מלא כל הזמן- מלבד
במקלחת.

ישנן משפחות שנמצאות איפשהו בטווח אמצע.

איזו משפחה אתם? מה נוח לכם?

זה חלק שמאוד חשוב לתת עליו את הדעת, הוא יסלול את הדרך שבה הילדות.ים שלכם יתנהלו
בעתיד. לצד זאת, כל משפחה מחזיקה את הידיעה כי ילדינו גדלים בתרבות ולכן, גם אם
ההורים דוגלים בערום בבית- הם יבקשו מילדיהם להתלבש מחוץ לבית )לרוב(.

משפחות שמעדיפות לבוש מלא יאפשרו לילדיהם להיות ערומים בבית- במקלחת ובחדר הפרטי.
אחת המחשבות שהורים מחזיקים היא כי המרחב הציבורי של הבית )סלון ומטבח( הם מקומות
חשופים- גם כל בני הבית שוהים שם וגם ייתכן שמישהו יבוא, חבר של הילדה, שכנה, סבא, דודה
וכו',
בזמנים שלנו )קורונה( ישנו טישטוש של הגבול הזה והילדים יכולים לחוות את המרחב הציבורי של
הבית כמו המרחב הפרטי של החדר. שימו לב שעבורם חלק מהגבולות היטשטשו כי בפועל- יש שינוי
בסטאטוס המוכר להם. נסו לא לכעוס על הילדים והילדות שלכם שרוצים להיות ערומים גם בסלון
והמטבח. ניתן להחליט שלתקופה זו אתם מאפשרים משהו אחר. ניתן גם להחליט שהכללים נשארים
כמו שהם. נסו לראות את הדרך בה ילדיכם מסתכלים ומבינים את המצב שכולנו נתונים בו.

חשוב שתזכרו:
1. ילדים וילדות בעלי אפשרות הבחנה בין בית לחוץ ולכן גם ידעו להבין שיש התנהגויות
שמתאימות לבית אך לא מתאימות לחוץ. אני ממליצה להציף את השיח על זה, כחלק משיגרה. תנו
דוגמאות מהחיים האישיים : נכון שאבא )או אמא( יכול להפליץ בסלון ליד כולנו, אבל בעבודה כשהוא
בישיבה הוא שומר את הפלוץ. הסבירו להם למה.

2. פגיעה מינית לא מתרחשת בגלל ערום של
ילדים. הערום של ילידכם לא מעמיד אותם בסיכון מוגבר לפגיעה מינית. לא אצל בנים ולא אצל בנות.

3. חישבו בינכם לבין עצמכם- מה הדרך שנוח לכם ללכת בה- ופעלו לפי המצפן הזה. ובקרוב נחזור
לשיגרה- אני מקווה שאלות? מחשבות? תהיות?