בשנים האחרונות שמעתי את המונח "מיניות ילדית בריאה" יותר מאי פעם. נראה שכולם מתחילים
להבין כמה זה רלוונטי, כמה שמיניות ילדית בריאה משפיעה על ההווה ועל העתיד של הילד/ה.

ובעיקר, כמה אנחנו ההורים לא תמיד יודעים איך לגשת לזה. הרי למעשה מדובר בעוד נדבך של
חינוך והורות שלא למדנו עליו לפני כן, שלא הכרנו, שאיתנו לא דיברו איתו.

אז בעצם, איך בכלל לגשת לזה?

נתחיל מקצת עובדות : מראשית הפסיכולוגיה של ימינו אנשי טיפול ומחקר טענו שבני האדם הם
יצורים מינים, שהם נולדים מינים. אמנם רק בגיל ההתבגרות )שלב הורמונלי וחברתי( מתחיל עניין
של אוננות והיכרות חדשה של הגוף המיני הבוגר, יצירת קשרים זוגיים וגם מחשבות קיומיות על קיום
יחסי מין. אבל בתכלס, כבר בגילאים הצעירים יש לא מעט ילדים שמאוננים, מסתקרנים, מחפשים
לגעת ולחקור את הגוף של עצמם ומקורות שונים של עונג.

הסקרנות לגבי מיניות והגוך האנושי יכולה לכלול מגוון התנהגויות שונות בילדות )עליהן כתבתי
בפוסט אחר שאקשר בתגובה הראשונה שלי(.

חשוב לדעת שלא כל הילדות/ים יחפשו את ה"מידע" הזה. בהחלט יש ילדות/ים שלא מתעניינם
באברי המין של אחרים, לא מכניסים ידיים לתחתונים כשהם הולכים לישון או בכלל, ולא חופרים
בשאלות על "איך התינוק הזה הגיע" או למה לאבא יש פין ולאמא יש פות". וזה תקין ובריא ולא מעיד
דבר על העתיד המיני של אותו ילד/ה.

שנן רמות שונות של סקרנות. ישנם ביטויים שונים לאותה סקרנות אצל ילדות/ים שונים. ובאמת,
הסקרנות לא הרגה את החתול והיא "פשוטה כמשמעה" לא מעמידה את הילדים שלנו בסיכון
לפגיעה.

אז מה נוכל כהורים לעשות כדי לאפשר ביטוי בריא של הסקרנות :

● לתת מענה לשאלות שעולות, לא חובה לתת תשובות מלאות וארוכות תמיד.
● לא לפחד להגיד שאנחנו צריכים רגע לחשוב על התשובה. לא להגיד "כשתהיה תגדל
תבין". למשל- אם מרגיש לכן/ם שלהגיד "פין נכנס לפות" זה בוטה מדי, אל תגידו.
אבל כן תמצאו דרך לענות על השאלה בצורה שתספק את הסקרנות ולא תיתן
תחושה של "הסתרת מידע" )אני שמה במרכאות כי ברור שאנחנו נסתיר מידע
מילדינו, כל החיים. השאלה היא פשוט איך נעשה את זה ואיזה תחושה תישאר אצל
הילד/ה שלנו(.
● לאפשר לילדינו לחקור את הגוף באופן הכי פתוח שיש וללא שיפוטיות. ניתן ובהחלט
לקבוע כללים – למשל, רק בבית )מקלחת, חדר שינה, פינת משחקים(. לשטוף ידים
לפני ואחרי, בהחלט יכול לתת מסגרת ואפילו חשוב בחלק מהמקרים… לא לעשות
את זה כשיש בבית סבא וסבתא, חברים מבוגרים ועוד.. והכי חשוב – לא נסתכל
עליהם במבט מזלזל או מזועזע, לא נכעס על כך. נבין שזה חלק מהיכרות עם הגוף.
…… חשוב לי לציין שיש ילדים וילדות שנרדמים בעזרת אוננות וזה בהחלט תקין
ומוכר בספרות המקצועית.
● נאפשר לאחים ואחיות לראות אחד את השניה בערום בלי לעשות מזה עניין
-הזדמנות עבורם להכיר סוגי גוף שונים ואברי מין אחרים. ואם כולן בנות, יש בני
דודים, אבא ואמא.אבל אם לא נוח לי? אז לא.
● חשוב לעשות את זה ממקום שנינוח ולא ממקום של כפיה.

העניין הוא בעיקר להבין שאין קשר בין סקרנות מינית ופגיעה מינית. שנוכחות של סקרנות מינית לא
מעידה הילד/ה שלנו דבר- לא אם יש הרבה או אין בכלל. שזה תהליך טבעי שמתחיל בגיל שנה כבר
ונמשך עד גיל בי"ס יסודי צעיר.

מתי נדע שיש בעיה? רוב ההורים מבחינים כשהסקרנות מתחילה להפריע, כשזה כל מה שמעניין את
הילד/ה , כשקשה לשלוט בזה.